אוֹהוֹ דִּיָּר מִיסטר סם, זֶה הָיָה מַשְׁעֵה מַעֲלֶה!
בְּבִיצּוּעַ שֶׁלְּךָ, הַמַּשְׂמֵר “לְהַגְבִּיל לְהוֹצֵא” אֶת הַמִּשׁתַּמֵּשׁ מָעֵין שֶׁרָצוּי שֶׁרַק מִשְׁתַּמֵּשׁ אֶחָד יָכוֹל לְעַדֵּן/לִרְאוֹת אֶת הַמֶּדַע הַנִּשְׁמַר. שּׁוֹאֵל הֲלוּאָה כְּזוֹ, כִּי תַּלְטֵי לְשׁוֹנָךְ הָאֵלָּה תַּעֲשֶׂה שֶׁאֶצְטָרֵךְ לְשַׁנּוֹת אֶת הַגַּשְׁתִּיָּה שֶׁלִּי. בְּמִשְׁתַּמֵּשׁ שֶׁלִּי, אוֹהֵל כִּי הַמֵּדָע יֵהְיֶה נִיתָן לְיַד שנינו וְהַתַּלְמִיד*, מֵאוֹתוֹ שֶׁאֵין אֶחָד אַחֵר יָכוֹל לְעַדֵּן אוֹ לִרְאוֹת אֶת הָעֲבוֹדָה, מִתַּאֲמָר הֵן הָעֲבוֹדָה תִּהְיֶה בְּתוֹךְ הַקְּטַגּוֹרִיָּה הַצְּפוּנָה שֶׁל הַתַּלְמִיד הַזֶּה.